Complete

Description

date: late 5th-6th century AD description: Halakhic law in Hebrew on mosaic floor in the center of the narthex. Dimensions: 4.30 x 2.75 m, 29 lines, 364 words, letters in black tessera text (from Naveh 1978: 79-85 (no. 49); also to be found in Sussmann 1975: 124): Lines 1-10 שלום הפירות הללו אסורין בבית שאן בשביעית ובשאר שבוע מתאסרין דמי הקישואין והאבטיחין והממלפפונות והאסטפליני והמינתח הנאגדת בפני עצמה ופול המצרי הנאגד בשיפה והקפלוטות מן העצרת עד התנוכה והזירעוגיו והקצע והשמשמין והחרדל והאורז והכמן והתורמסין היבישין והאפונין הגמלונין הנימכרין במידה והשום ובעליו בני מדינה הנימכרין במידה והבולבסין והתמרין אפסיות והיין והשמן בשביעית שביעית שני שבוע דמי והפת חלה לעולם |אילו המקומות המותרין סביבות בית שאן מן הדרום שהיא פילי דקמפוו עד חקלה חיורתה מן המערב שהיא פילי דזיירה עד סוף הרעפה מן הצפון שהיא פילי דסכותה עד כפר קרנוס וכפר קרנוס כבית שאן ומן המיזרח שהיא פילי דזבלייה עד נפשה דפנוקטייה ופילי דכפר זמרין ופילי דאגמה לפגנים מן השער מותר ולחוץ אסור || העיירות האסורות ביתחום סוסיתה עיגוש ועינחרה ודמבר עיון ויערוט וכפר יחריב ונוב וחספייה וכפר צמח ורבי היתיר כפר צמח | העיירות שהן ספיק בתחום גווה Lines 11-20 ציר ועייר וגשמיי וזיזון ורגב וחרבתה ואיגרי חוטם וכרכה דבר הרג | העיירות אסורות בתחום צור שעת ובעת ופי מצובה וחנותה עלייתה וחגותה ארעייתה וביברה וראש מייה ואמון ומזה היא קסטלה וכל מה שקגו ישראל נאסר |תחומי ארץ ישראל מקום שה]חזיקו[ עולי בבל פורשת אשקלון וחומת מיגדל שרושן דור וחומת עכו וראש מי גיאתו וגיאתו עצמה וכבר]תה וב[ית זניתה וקסטרה דגלילה וקובעייה דאייתה וממצייה דירכתה ומלתה דכוריים וסחרתה דיתי]ר וגחל[ה דבצאל ובית עיט וברשתה ואולי רבתה וניקבתה דעיון ומסב ספנחה וכרכה דב]ר ס[נגורה ותרנגולה עלייה דקיסריון ובית סבל וקנת ורקם טרכון וימרה דמתחם לבוצרה יבקה וחשבון וגחלה דזרד איגר סהדותה נימרין ומלח רזיזה רקם דגיאה וגנייה דאשקלון ודרך הגדולה ההולכת למידבר || הפירות הללו אסורין בפניס בשביעית ובישאר שני שבוע הן מתעסרין דמיי משלם האורז והאגוזיו והשמשמין ופול המערי יש אומרין אוף אחוגיות הבכירות Lines 21-29 הרי אלו בשביעית שביעית ובשאר שני שבוע הן מתעסרין ודיי ואפילו מן תרנוגלה עלייה ולחוץ |הפירות הללו מתעסרין דמיי בקסרין החיטין והפת חלה לעולם והיין והשמן והתמרין והאורז והכמן הרי אלו מותרין בשביעית בקסרין ובישאר שני שבוע הן מתקנין דמיי ויש אוסרין בולבסין הלבנין הבאין מהר המלך |ועד איכן סביב לקיסרין עד צוורגה ופנדקה דטביתה ועמודה ודור וכפר סבה ואם יש מקום שקגו אותו ישראל חוששין לו רבותינו שלום ||העיירות המו רות בתחום סבסטי איקבין וכפר כסדיה ועיר ואזילין ושפירין וענגין ובלעם עלייתה ומזחרו ודותן וכפר מייה ושילתה ופנטאקומוותה לבייה ופרדיסלייה ויעת וארבגורין וכפר יהודית ומונרית ופלגה דשלאף translation: No full translation, partially translated and/or interpreted: Beyer 1984: 378-382 (h/gg/ssBS 3); Sussmann 1975 commentary: (Hachlili, Ancient synagogues: p. 520) The Halakha inscription from Rehov decorates the central panel of the narthex (Vitto 1981; Sussmann 1974, 1976, 1981; Naveh 1978:no. 49; Hachlili 2009:234–236). The Rehov Hebrew inscription (with many Aramaic area names and nicknames) is a well-preserved 29-line inscription, unique in size and content. The entire text concerns issues of Halakha, citing passages at length (Fig. XI-3). The text records the tithes and Shmita (seventh year—when the land is left to lie fallow) produce in many of the districts in the Holy Land; it contains a detailed list of fruits and vegetables permitted or forbidden during the Shmita year in specific regions. About 90 cities and towns, and about 30 brands of fruit and vegetables, are listed. The list of regions and fruits appears in the Talmud too. The inscription names the cities surrounding Jewish Galilee from south to east to north to west, and then again to the east: Beth Sheʾan (lines 1–9), Sussita (Hipos), Naveh, and Tyre (lines 9–13); Paneas (lines 18–22), Caesarea (lines 22–26), and Sebaste (Samaria) (lines 26–29). The boundaries of Eretz Israel, an important text in Talmudic literature related to the historical geography of the country, are listed in lines 13–18, in the middle of the inscription. The named regions were pagan and therefore presented a problem for the observance of the Jewish agricultural principles concerning tithes and Seventh-Year produce in the Holy Land. Based on the archaeological finds in the synagogue, the inscription is dated later than the 5th century CE and perhaps as late as the 7th century CE. Sussmann (1981:151) maintains that this unique inscription “achieved several purposes: instruction in the Law, expression of regional ‘patriotism’ as well as ornamentation”. Shinan (1996:150–151) contends that the inscription was particularly important in the region of the non-Jewish city of Beth Sheʾan during the period; the Jews in these regions had to know precisely where and when the agricultural rules were in force. The text is also related to piyyutim from this period. The Rehov inscription is the oldest existing copy of a rabbinic source and is important evidence for rabbinic legal tradition and its influence in late antiquity. The Rehov inscription was apparently copied from a literary text and had various purposes, among them conveying the actual knowledge and memory of traditions and practices. Beyer 1984:378-382 (h/gg/ssBS 3) Chaim Ben David, “The Rehov Inscription: A Galilean Halakhic Text Formula?” [in:] Chaim Ben David Albert I. Baumgarten, Hanan Eshel, Ranon Katzoff, Shani Tzoref, Halakhah in Light of Epigraphy, Göttingen Vandenhoeck & Ruprecht 2011 Hachlili, R., Ancient Synagogues - Archaeology and Art: New Discoveries and Current Research, Brill: Leiden 2013. Misgav, H. "The List of Fast Days from the Synagogue of Rehov" Israel Museum Studies in Archeology 7, 2015: 14-23. Naveh 1978: 79-85 (49) Sussmann, J. The Inscription in the Synagogue at Rehob, Qadmoniot 4 (32), 1975: 123-128. (Hebrew) Sussman, J. "The Inscription in the Synagogue at Rehob" [in:] Ancient Synagogues Revealed, ed. L.I. Levine, Jerusalem, 1981: 146-151. Vitto, F., “Wall Paintings in the Synagogue of Rehov: An Account of Their Discovery” Israel Museum Studies in Archeology 7, 2015: 2-13 https://synagogues.kinneret.ac.il/synagogues/rehob/